ע"א 2014/04

תקציר

מדובר במקרה שהתנהל בין מערער שהגיש תביעת נזיקין נגד המשיב, בגין אירוע ירי מיום 10.6.92, בו נורה המערער על ידי שוטר מג"ב. המערער טען כי הוא עובר אורח תמים שהלך בירושלים ונורה בגבו ללא כל הצדקה. בתוך כך, טען המשיב כי השוטר פעל מתוך הגנה עצמית שכן המערער היה רעול פנים, והחזיק בגרזן בו התכוון להשתמש על הקצין. בית משפט קמא דחה את טענת המערער, והוביל להגשת ערעור. השופט גריל מצא כי אמנם התנהגותו של המערער הייתה בלתי חוקית, אך אין בה כדי להצדיק שימוש באש חיה וכי המשיב לא הצליח להוכיח כי השוטר פעל מתוך הגנה עצמית. לפיכך, הציע השופט גריל לקבל את הערעור ולפסוק למערער פיצויים, שהופחתו ב-50% בשל אשמתו התורמת. השופט גרשון, לעומת זאת, חלק עליו וקבע כי אין מקום להתערב בממצאי בית משפט קמא, והציע לדחות את הערעור. התקבלה החלטת רוב לטובת עמדתו של השופט גריל.