רע"א 1659/21

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי לנכות את קצבת השאירים שמשלמת המדינה למערערת מהפיצויים שנפסקו לה בתביעת נזיקין בעקבות מות בעלה בתאונת דרכים. בעלה של המערערת היה חייל צה"ל בדימוס, ועם מותו החלה לקבל קצבת שאירים. קצבת השאירים משולמת בהתאם לחוק שירות קבע (גמלה) ואינה תלויה בנסיבות מותו של הפורש. בעקבות מות בעלה, תבעה המערערת, יחד עם עזבונו של בעלה המנוח, את חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חברת הביטוח טענה כי יש לנכות את הקצבה מהפיצוי מאחר והיא נובעת מהתאונה. השופט וילנר מבית המשפט העליון, לעומת זאת, פסק לטובת המערער. השופט וילנר הסביר כי ניכוי ההטבות מהפיצוי מבוסס על זכותו של המוטב – במקרה זה, המדינה – לחזור למזיק ולבקש שיפוי. מאחר שלמדינה אין זכות כזו במקרה הנוכחי, אין סיבה לנכות את קצבת השאירים מהפיצויים. כמו כן, קצבת השאירים נחשבת לזכות הנובעת מחוזה – במקרה זה, חוזה הפנסיה בין הפורש למדינה – ועל פי פקודת הנזיקין, אין להתחשב בתשלומים אלה בעת חישוב הפיצויים. מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם עקרון השבת המצב לקדמותו, שהוא עיקרון יחסי שלא תמיד חל, במיוחד במקרים בהם המחוקק סטה ממנו במודע. לבסוף, השופט וילנר הדגיש כי חברת הביטוח אינה צריכה ליהנות מקיומה של קצבת השארים, שהיא ישות משפטית נפרדת מתביעת הפיצויים של העיזבון ואינה תלויה בתאונה. המשנה לנשיא פוגלמן והשופטת ברק-ארז הסכימו עם החלטת השופט וילנר.