ע"א 240/73

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור פרוצדורלי שמקורו בתביעה אזרחית בה ניתן למשיב צו גילוי כנגד המערער. השאלה המרכזית היא האם יש לאפשר למערערת לתקן תצהיר שהוגש בתגובה לצו הגילוי. בתחילה ניסה המערער לתקן את התצהיר על ידי העברת חלק מהמסמכים מרשימת המסמכים שאינם סודיים לרשימת המסמכים החסויים. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את הבקשה, מה שהוביל לערעור זה. בית המשפט העליון פסק לטובת המערערת, בקובעו כי לערכאה נמוכה יותר יש סמכות להתיר תיקון טעויות פרוצדורליות, לרבות טעויות בתצהירים. אזכור מסמך בתצהיר משמש מבוא לחובת סקירה, והסברו של המערער לטעות היה צריך להתקבל לכאורה. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענות לחיסיון בתצהירים אינן סופיות לחלוטין וניתן לבחון אותן על ידי בית המשפט אם קיים חשד לכנותן. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, התיר למערערים לתקן את התצהיר ופסק להם הוצאות בגין שני הדיונים בבית המשפט, כולל 1,000 ליש"ט שכר טרחת עורך דין.