תאד"מ 46157-01-21

תקציר

התיק נסוב סביב ערבות חתומה על ידי הנתבע, מארק, לפירעון ארבעה שיקים משוכים בסך של כ-25,000 ₪, שעבורם מבקש התובע לבצע. אין מחלוקת כי מרק חתם על הצ'קים כערובה, אך הנושא המרכזי הוא מעמדו כערב מוגן או יחיד, מה שיקנה לו הגנות מסוימות על פי החוק. על בית המשפט לקבוע האם התובע, כנושה, עמד בחובות הגילוי כלפי מרק, כערב, לפי חוק הערבות התשכ"ז-1967, חוק אשראי הוגן התשנ"ג-1993 וחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973. פסק הדין קובע כי התובע לא מילא את חובת הגילוי העיקרית שלו לפי חוק הערבות בכך שלא יידע את מארק על מעמדו כיחיד או כערב מוגן. זאת ועוד, עדותו של התובע עצמו ושל עדיו, לרבות עו"ד באסל, שניסח את הסכם הפשרה, תומכת בטענתו של מרק כי לא נמסר לו על מעמדו. ההשלכות של אי גילוי זה, על פי החוק, מביאות לפטור של מארק מהערבות שלו. בנוסף, הפרת חובת הגילוי על ידי התובע לפי חוק אשראי הוגן וחוק חוזים מובילה לאותה תוצאה. אמנם לא ניתן לשנות את מעמדו של מארק כערב בעל פה למעמד של חייב עיקרי, אך נקודה זו אינה רלוונטית שכן בית המשפט אינו מוסמך להכריע בהסכם הפשרה. כתוצאה מכך, בית המשפט פוסק לטובת מארק, פוטר אותו מהערבות שלו ומורה על מחיקת התביעה נגדו. התובע אחראי להוצאותיו של מרק, בסך 5,000 ₪, וכל הסכומים שייגבו מתיק ההוצאה לפועל יוחזרו למארק.