ת"פ 29128-01-17

תקציר

השופטת, גילת שלו, קבעה כי ניתן להגיש למשטרה את דבריהם של שני עדי מפתח בתיק פלילי כראיה, למרות סירובם של העדים להתייצב בבית המשפט. זאת, משום שהיעדרותם של העדים נבעה מאמצעים פסולים או איומים שהופעלו נגדם, במטרה למנוע מהם להעיד. פסק הדין ניתן על סמך סעיף 10א לפקודה, לאחר שנקבע כי פחדם של העדים מפני הנאשם, שהביא אותם לסרב לשתף פעולה עם המשטרה ולהעיד בבית המשפט, לא התבסס רק על פחדם הסובייקטיבי הפנימי, אלא גם על איומים חיצוניים מצד אלמונים. מהראיות שהוצגו עולה כי העדים חששו מההשלכות של מתן עדות, לרבות הודעה כי אם יגיעו לבית המשפט, הנאשם ישוחרר. חששם הקיצוני ונחישותם שלא להעיד, שניכרו בהתנהגותם כאשר המשטרה ניסתה להגיש להם זימונים, כמו גם היעלמותם בסופו של דבר, תמכו במסקנה כי ננקטו נגדם אמצעים פסולים. לפיכך החליט שלו כי התביעה תוכל להגיש את דברי העדים למשטרה כראיה, שכן היעדרותם מבית המשפט נבעה מניסיון לשיבוש הליכי משפט. השופט הדגיש את חשיבותו של סעיף 10א בשיבוש הליכי חקירה נגד עדים, והגיע למסקנה כי התקיימו הוראות הסעיף במקרה זה, המאפשר את קבלת ההודעות. המשפט נדחה ל-12 בספטמבר 2017, כדי שהתביעה תציג את יתר הראיות, כולל דברי העדים, וכדי שההגנה תציג את טיעוניה.