ת"א 68116-05-18

תקציר

התובעים, חברת הסעות ובעליה, תבעו את הנתבעת, יבואנית משאיות, על כך שסירבה לתקן את המשאית שלהם על פי תנאי האחריות. למשאית נגרמו שני נזקים נפרדים, בשנים 2015 ו-2016, אשר לטענת התובעים היו מחוברים זה לזה ולכן הנתבע היה אחראי לשני התיקונים בהתאם להסכם האחריות. הנזק בשנת 2015 נגרם כתוצאה משימוש בלתי סביר במשאית, מה שהוביל לנזק משמעותי לשלדה. אמנם זה לא היה מכוסה על ידי האחריות, הנתבע תיקן אותו מתוך רצון טוב. הנזק בשנת 2016, שהפך את המשאית לבלתי ניתנת לנהיגה, נגרם כתוצאה משבר בתושבת המנוע. הנתבעת סירבה לתקן נזק זה, בטענה שהוא נובע גם משימוש בלתי סביר של התובע במשאית, ולכן אינו מכוסה באחריות. בית המשפט בחן את חומר הראיות ופסק לטובת הנאשם. בית המשפט קבע כי הגורם לשני הנזקים היה שימוש בלתי סביר של התובע במשאית, ולכן הנתבעת לא הייתה מחויבת לתקן את הנזק משנת 2016 על פי תנאי האחריות. זאת ועוד, הנתבעת הודיעה לתובעים על סירובם זמן קצר לאחר שהמשאית הובאה לתיקונים, ואי פעולתם של התובעים גרמה לנזק נוסף. התובעים טענו גם לנזקים נוספים, לרבות עלויות תקורה ופגיעה במוניטין, אותם דחה בית המשפט, שכן אלה לא נגרמו לבעלים בפועל של המשאית. בית המשפט מצא את עדי הנתבע אמינים יותר והגיע למסקנה כי הנתבע פעל בתום לב. לפיכך נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 60,000 ₪.