ע"פ 3121/20

תקציר

המשיב סבור כי יש לדחות את הערעור מאחר שהמערער לא הגיש בקשה לפסילה בסמוך למועד הכרעת הדין בהליך הנוסף. המשיב מדגיש כי בא כוחו הקודם של המערער היה מודע להליך הפלילי האחר וכי המערער לא הציג הסבר סביר לשיהוי של שלושה חודשים בהעלאת טענת הפסילה. לטענת המשיב, השיהוי בהגשת הבקשה מצדיק את דחייתה, מה גם שתיק התביעה הסתיים וכל העדים, לרבות המתלוננת, כבר העידו. זאת ועוד, המשיב טוען כי חוסר הנוחות של המערער מכך שבית המשפט גזר את דינו בתיק אחר אינו מהווה מניעה משפטית ומדגיש את ההבדלים בין שתי העבירות המיוחסות למערער. המשיב מציין כי ההליך הקודם הועבר לתובע לצורכי גזר הדין בלבד, ולא הועלו ממצאי מהימנות. המשיב טוען כי אילו הבקשה הייתה מוגשת קודם לכן, ייתכן שהיא הייתה מתקבלת, אך הגשתה כעת אינה ראויה ומחייבת את המתלוננת ואחותה להעיד שוב. עוד טוען המשיב כי טענת המערער כי בא כוחו הקודם לא היה מודע להליכים המקבילים אינה אמינה, במיוחד נוכח היעדר ראיות התומכות בה. בסופו של דבר, בית המשפט מסכים עם המשיב ודוחה את הערעור, בעיקר בשל השיהוי הממושך בהעלאת טענת הפסלות, בקובעו כי בצדק דחה בית משפט קמא את טענת המערער בדבר החלפת סניגורים. הערעור נדחה גם בנימוק שהתנהגותו של המערער באולם בית המשפט לא הצביעה על היעדר משוא פנים מצד הפאנל.