ע"א 437/74

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנוגע לסכסוך חוזי שהגיע לבוררות. המערערים ביקשו להדיח את הבורר ולבטל החלטה שנתן ביום 4.3.1974. במהלך הדיונים זימן בית המשפט המחוזי את הבורר להעיד על מועד חתימת פסק הבוררות, מה שהוביל למחלוקת על המועד בפועל. עורך דינם של המערערים טען כי לא הותר לו לחקור את הבורר חקירה נגדית, אך עורך דינו של המשיב חלק על כך. בית המשפט העליון קבע כי ככלל, אין להתייחס לבוררים כצדדים בדיונים בבית המשפט בנוגע להחלטותיהם. עם זאת, במקרים מיוחדים ניתן לזמן אותם להעיד, ואם כן, יש לאפשר לצדדים לחקור אותם חקירה נגדית. כדי לממש זכות זו, על הצד לבקש אותה בזמן הנכון; אי אפשר לצפות מבית המשפט לדעת בלי שיגידו לו. במקרה דנן, נראה כי עורך דינם של המערערים לא ביקש חקירה נגדית ולכן אינו יכול להתלונן על כך כעת. עוד קבע בית המשפט כי על בית המשפט המחוזי לדון מחדש בבקשה לדחות את החלטת הבורר מיום 4.3.1974, שכן לא ברור אם המערערים ויתרו על בקשה זו, ויש לקבוע את טיבה של ההחלטה. העניין הוחזר לבית המשפט המחוזי לבירור ועל מנת לאפשר לשני הצדדים להציג את טענותיהם. פסק הדין קבע כי לא יהיה צו להוצאות בערעור, וזיכה חלקית את המערערים.