המ"ש 4292-04-21

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הבקשה והמסמכים הנלווים אליה ולא מצא הצדקה לאי הגשת בקשה למשפט במועד או לקבלת הבקשה המאוחרת. על פי החוק, אם אדם שילם קנס, הוא נחשב כמי שהודה באשמה, הורשע וריצה את עונשו. משמעות הדבר היא גם כי האפשרות לבקש משפט לפי סעיף 229(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (CPC) אינה תקפה עוד. במקרה זה, המבקש שילם את הקנס, המהווה הרשעה. טענות המבקש כי הקנס שולם על ידי אדם אחר, במקרה זה אחיו, שהשתמש ברכב בעת ביצוע העבירה, אינן נתמכות בתצהירים כלשהם ומוטלות בספק. עוד קבע בית המשפט כי למבקש נודע על קיומו של הדו"ח בספטמבר 2020, אך הבקשה למשפט הוגשה באפריל 2021, דבר המהווה שיהוי בלתי סביר. זאת ועוד, טענות המבקש בדבר מהימנותה של מערכת א/3 נדחו על ידי בית המשפט, שכן אין בהן כדי להצדיק הארכת מועד המשפט או ביטול פסק דין שניתן שלא בפניו. בהיעדר טעמים משכנעים, בית המשפט מחליט לדחות את הבקשה על הסף, תוך הדגשת חשיבותם של כללים פרוצדורליים ועקרון הסופיות בדיונים פליליים. החלטה זו נתונה לערעור כקבוע בחוק.