ת"א 3091/09

תקציר

התובע, אזרח אוקראיני שיש לו קרובי משפחה בישראל, החליט לרכוש דירה בישראל בשנות ה-90 כצעד לקראת עלייה לשם. הוא ביקש עזרה מבני משפחתו והם מצאו לו דירה, שאת מחיר רכישתה מימן. הדירה נרשמה על שם הנתבעת, אשת בנם של קרובי משפחתו, כדי לנצל מענק ממשלתי לרוכשים בפעם הראשונה. הנתבעת חתמה על מסמכים המאשרים כי הדירה נרכשה מכספה של התובעת וכי אין לה זכויות בה. הדבר נעשה על מנת להבטיח את זכויותיו של התובע בנכס. מספר שנים לאחר מכן חתם הנתבע על מסמכים נוספים, לרבות הסכם הלוואה, ייפוי כוח וצוואה בה הוריש את הדירה לתובע. מסמכים אלה היו עדים והומלצו על ידי נוטריון. כעת טוענת הנתבעת כי חתמה על מסמכים אלה תחת לחץ וכי הדירה מומנה בחלקה על ידה ועל ידי בעלה. בית המשפט מוצא את טענותיה של הנתבעת בלתי משכנעות, בהתחשב באיחור שלה בערעור על המסמכים ובהיעדר ראיות התומכות בגרסתה לאירועים. השופט פוסק לטובת התובע, מאשר את זכותו בדירה ומורה לנתבע לשתף פעולה בהעברת הזכויות בנכס אליו. הנתבעת נדרשת גם לכסות את הוצאות התובעת, בסך 10,000 ₪.