ע"א 2448/92
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לסכסוך כספי הכולל הלוואה, שיקים וערבות. המשיב ערב להלוואה שקיבל צד שלישי מהבנק המערער. משלא נפרעה ההלוואה, נאלץ המשיב לכבד את ערבותו ולמסור שני שיקים לבנק המערער. הבנק לא פרע את השיקים בעת הצגתם, מה שהוביל לתביעה שהגיש המשיב. הבנק טען כי התביעה התיישנה בשל תקופת ההתיישנות וביקש להתגונן מכמה טעמים. עם זאת, בית המשפט העליון פסק נגד הבנק. נפסק כי חתימת הבנק על השיקים מהווה חתימת קיבולת, המפעילה תקופת התיישנות של שבע שנים, ולא תקופה של שנתיים החלה על נושאים. הבנק נמצא כמקבל השיקים והיה חייב כחייב עיקרי, ללא קשר למועד הצגתם. בנוסף, בית המשפט קבע כי התחייבות הבנק התארכה מעבר למועד הפירעון ואינה מוגבלת אליו. גם בקשת הבנק למתן רשות להתגונן נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי למשיב לא הייתה ידיעה מוקדמת על חריגה כלשהי באישור פעולותיו של סגן מנהל הסניף. יתר על כן, הבנק נשא באחריות גם ללא הודעת חילוט שכן זכות התביעה כנגד הנמען הייתה ראשונית. הערעור נדחה, והבנק חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיב.
חקיקה מקושרת
ע"א 2448/92 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אברהם אשכנזי, עליון (21.7.1994)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.