ת"א 1577/01

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה כספית שהגישו לקוחות נגד בנק בגין נזקים שנבעו מכשל הבנק בקשר לעסקאות רכישת זרעי שעורה שבוצעו בין הלקוחות לבין איגוד צרכנים אוקראיני, וולנובאחה. הלקוחות טענו כי הבנק לא עמד בהוראת התשלום, מה שהוביל את וולנובאחה לבטל את העסקאות וגרם להם הפסד כספי משמעותי. הבנק ערער על ההחלטה, ובית המשפט העליון התיר להציג ראיות נוספות על ידי שני הצדדים. הראיות הנוספות התמקדו בשאלה האם עד, יורי יוזלנקו, שהעיד במשפט המקורי כי עבד עבור וולנובאחה, אכן עבד בחברה בתקופה הרלוונטית. בית המשפט שמע עדויות מכמה עדים, כולל יוזלנקו ועובדי וולנובאה, ועיין בתצהירים ובשיחות מוקלטות. עדות המפתח סופקה על ידי Savorashik טטיאנה Griroreyevna, יו"ר הנהלת Volnovakha, אשר הצהיר כי Yuzelenko לא עבד עבור החברה בתקופה המדוברת. עם זאת, עדותה הייתה פגומה משום שלא הייתה נתונה לחקירה נגדית, מה שהגביל את משקלה הראייתי. מנגד, גם הראיות שהציגו הלקוחות, לרבות תצהיר ועדות של העובדת אולגה בוצוק בבית המשפט, לא היו עקביות וסתרו עדויות אחרות. השופט הגיע למסקנה כי הבנק לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי יוזלנקו לא עבד עבור וולנובאחה. יתר על כן, מאחר שפסק הדין המקורי לא הסתמך על עדותו של יוזלנקו, והיו ראיות נוספות התומכות בגרסת הלקוחות לאירועים, קבע השופט כי פסק הדין משנת 2006 צריך לעמוד. הבנק חויב לשאת בעלויות החקירה.