ת"א 734/09

תקציר

התובע, בעל בית בעיר העתיקה בצפת, תבע עמותה שכנה על כך שפגעה לכאורה ברכושו באמצעות פעולות חפירה ושיפוץ. התובע טען כי עבודת העמותה גרמה לסדקים בביתו, פגעה בשלמותו המבנית ותבע פיצוי בגין הפסדי דמי שכירות והוצאות שונות. בינתיים ביצעה העמותה פעולות פינוי ופינוי באדמותיה, במטרה לחשוף מבנים עתיקים לשיקום. בית המשפט בחן את אופי עבודת העמותה, ומצא כי היא התרחשה בתוך חלקת הנתבע ולא חדרה לרכושו של התובע. עדותו של התובע בעניין זה לא הייתה אמינה. זאת ועוד, טענת התובע כי האגודה פגעה ביסודות ביתו על ידי הסרת אבנים ועפר לא הוכחה. בית המשפט קיבל את הטענה כי האגודה ביצעה את העבודה אך לא מצא ראיות לרשלנות או לכך שהעבודה גרמה נזק לביתו של התובע. באשר לנזק הנטען למבנה התובעת, ציין בית המשפט את קיומם של סדקים אך לא מצא כי הם פוגעים מבחינה מבנית, וייתכן שהם נבעו מעבודות שיפוץ או חיווט חשמלי של התובעת עצמה. העד המומחה מטעם התובעת הניח כי מדובר בסדקים מבניים ללא ביצוע חקירה ראויה. מנגד, העד המומחה מטעם הנתבעת העיד כי הסדקים לא העידו על נזק מבני וייחס אותם לגורמים שאינם מבניים. בית המשפט דחה גם את טענות התובעת להפסד דמי שכירות והוצאות אחרות, שכן הן לא הוכחו דיים. הסכם הפשרה הקודם בין הצדדים הבטיח כי עבודות עתידיות של העמותה יבוצעו כחוק ובבטחה. לפיכך, דחה בית המשפט את טענות התובע לגופן והורה לו לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪, בתוספת ריבית סטטוטורית. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 30.7.2014.