ת"א 2563-12-18

תקציר

התביעה האזרחית הוגשה על ידי חברת בנייה נגד משרד הביטחון על כך שלא שילמה את מלוא סכום הכסף בהתאם לתנאים שסוכמו בחוזה להקמת מבנה בבסיס צבאי. התובעת טענה כי עיכובים שונים בהשלמת הפרויקט, שנגרמו על ידי הנתבעת, גרמו לה עלויות והוצאות נוספות שהנתבעת סירבה לשלם. הנתבעת הכחישה את אחריותה לעיכובים ולהוצאות וטענה עוד כי יש לדחות את התביעה בשל השיהוי בהגשה. השופט פסק לטובת התובע באופן חלקי. בפסק הדין נקבע כי השיהוי הניכר בהגשת התביעה, שש וחצי שנים לאחר מסירת המבנה, אכן מעמיד את הנתבעת בעמדת נחיתות באיתור מסמכים רלוונטיים ובהכנת הגנתה, אך הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת זנחה את זכותה לתבוע. מכאן שהתביעה אינה נדחית בעילות אלה, אם כי השיהוי פוגע באמינות טענות התובע. לגופו של עניין, השופט מצא את הנתבע אחראי לעיכובים בסך כולל של 115 ימים מתוך 190 הימים שבהם נמסר הבניין מעבר למועד האחרון. מכאן שהתובע מחויב רק עבור 75 יום. על פי החוזה, יש לחייב את התובע בסכום של 600 ₪ לכל יום איחור, בסך כולל של 45,000 ₪, אשר ינוכו מהסכום שהנתבע חייב לתובע. השופטת הורתה לנתבעת לפצות את התובע בגין חלק מההוצאות המיוחדות שנגרמו לו עקב פעולות הנתבעת, לרבות עלויות העסקת מלווה לעובדים כנדרש באמצעי האבטחה החדשים שהופעלו במהלך הפרויקט, שחושבו לפי 520 ₪ ליום עבודה ובסך כולל של 36,400 ₪; ועלות עבודות נוספות לתיקון נזילה שנגרמה על ידי עובדי הנתבעת, בסך 12,000 ₪ בתוספת מע"מ, בסך 14,040 ₪. הסכום הכולל שעליו הורה הנתבע לשלם לתובע הינו 111,232 ₪, כולל ריבית והצמדה ממועד סיום העבודות, 8.3.2012. סכום זה כולל גם 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-5,000 ₪ הוצאות משפטיות אחרות. הנתבע חויב לשלם סכומים אלה בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין. בקשת התובעת לקבל את יתרת הסכומים הנתבעים נדחתה.