רע"א 7401/11

תקציר

בית המשפט החליט שלא להיעתר לבקשת המבקשים למתן רשות ערעור על החלטות הבוררות בעניינם. השופטת קבעה כי מקרה זה אינו נופל בנסיבות החריגות הנדרשות לצורך קבלת ערעור, שכן אין מדובר בשאלה משפטית או ציבורית החורגת מתחום המחלוקת הנדונה, ואינו מחייב התערבות למניעת עיוות דין. יתר על כן, גם לגופה של הבקשה לא היו משכנעים. המבקשים טענו כי הבורר לא נימק די הצורך את פסק דינו והתעלם מהדין המהותי, אך השופט מצא כי פסק הבוררות מנומק היטב ותואם את החקיקה הרלוונטית. גם טענות המבקשים בדבר טעויות וסתירות בהחלטת הבורר נדחו, שכן בית המשפט מצא כי לכל היותר מדובר בטעויות משפטיות גרידא שאינן מצדיקות את ביטול פסק הבוררות, שהיה מפורט ומורכב. עוד ציינה השופטת כי כל חריגה מסמכותו של הבורר אינה פוגעת במבקשים וכי עקרונות הצדק הטבעי לא נפגעו. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי פסק הבוררות צריך לעמוד על כנו ודחה את בקשת רשות הערעור.