דב"ע מב/128 - 0

תקציר

המקרה נסוב סביב פרשנות תקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים) והקצבה המיוחדת המתאימה לאדם נכה בשיעור של 100%. מידת התלות בעזרת הזולת קובעת אם אדם זכאי לקצבה מיוחדת של 100% או 150%. המערער, נכה 100% שאשתו גם היא נכה 100% ומקבלת קצבה מיוחדת בשיעור של 150%, טען כי הוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת ולכן יש להיות זכאי לשיעור הגבוה יותר. בית הדין האזורי דחה את התביעה, מה שהוביל לערעור למוסד לביטוח לאומי. הדיון התמקד בפרשנות התקנות ובתפקידו של "דו"ח התפקוד", המפרט את הפעולות היומיומיות שהנכה אינו מסוגל לבצע ללא סיוע. בית המשפט הדגיש כי תפקידו של השופט, ולא של עובד המכון או עדו, הוא להעריך את מידת התלות בזולת. בית המשפט מצא כי הדו"ח, יחד עם ראיות נוספות, הראו בבירור כי המערער לא תפקד כאדם ללא עזרת הזולת והיה זכאי לקצבה מיוחדת מקסימלית של 150%. מסקנה זו הושגה על סמך ההערכה הכוללת של הדו"ח, תוך מתן משקל ראוי לעובדות ולשומות שהוצגו, ובהתחשב במטרת הקצבה. בנוסף, העובדה שגם אשתו של המערער תלויה לחלוטין בזולת תומכת בהחלטה.