ע"א 7928/12

תקציר

בית המשפט בחן את הערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי שאישרה את הנוהג של חיוב שירותי נדידה ביחידות בנות דקה שלמה, למרות השימוש בפועל. הטענה העיקרית הייתה פרשנות "שירותי נדידה" במסגרת הסכמי הרישיון של המשיבים. המערערים טענו נגד נוהג זה, ואילו המשיבים סברו כי הוא מוצדק. בית המשפט ניתח את הוראות הרישוי, וציין כי שירותי נדידה נבדלים משירותי RTAN רגילים, המנוהלים בדרך כלל על ידי מפעילים זרים. בית המשפט צידד במשיבים והדגיש את המדיניות ארוכת השנים של משרד התקשורת, שאפשרה חיוב של דקה שלמה בגין נדידה. לאישור זה של הרגולטור היה משקל פרשני משמעותי. בית המשפט הכיר גם בהסכמים הקיימים עם מנויים, אך ציין כי חוזים אלה התקבלו פעמים רבות ללא מודעות מלאה להוראות המפורטות. הערעור נדחה, שכן לא הייתה סבירות סבירה להחלטה חיובית עבור הקבוצה. בית המשפט גם בחר שלא להטיל על המערערים הוצאות לעידוד תובענות ייצוגיות לטובת הציבור, וציין את הלגיטימיות של חקירתם המשפטית בסוגיות של הגנת הצרכן.