ת"פ 44787-03-19

תקציר

בית המשפט קבע כי החיפוש שערכה המשטרה בביתו של הנאשם היה בלתי חוקי. המשטרה טענה כי היא התבססה על מידע מודיעיני המהווה חשד סביר, אך בית המשפט מצא כי התשתית הראייתית לכך אינה מספקת. דו"ח הפעולה שכתב קצין המשטרה שערך את החיפוש העלה יותר שאלות מכפי שהשיב, בעיקר בנוגע למידע המודיעיני שהוא לכאורה הסיבה לחיפוש, שלא הוזכר כלל בדו"ח. גם עדותו של הקצין הייתה סותרת ולא ברורה בנקודה זו, ולא היה דו"ח פעולה של קצין אחר שנכח במהלך החיפוש. התביעה לא הצליחה להוכיח כי החיפוש היה דחוף ולכן היה צורך לבצעו ללא צו שיפוטי. נוכח חומרת אי החוקיות, וההשפעה על זכותו של הנאשם להליך הוגן, החליט בית המשפט לפסול את הראיות שהושגו במהלך החיפוש, שהיו שתיל צמחי, וכן את הודעתו של הנאשם לאחר מכן במשטרה, שהייתה תוצאה ישירה של החיפוש הבלתי חוקי. בית המשפט הדגיש כי התנהלות המשטרה, שהתאפיינה בדיווחים לא ברורים וסותרים, פגעה בזכויותיו של הנאשם. בעוד שלפריטים שנתפסו היה קיום עצמאי, החיפוש הבלתי חוקי הוביל ישירות לגילוים ולכן הצדיק את החרגתם. מסקנה זו הושגה גם לגבי דברי הנאשם. בית המשפט הדגיש כי החלטתו התבססה על נסיבותיו הספציפיות של המקרה, ובפרט התנהלות המשטרה ואופי החיפוש, שבוצע בשעת לילה מאוחרת בביתו של הנאשם, תוך פגיעה בפרטיות שלו ושל אשתו. בעקבות זאת זוכה הנאשם מהאישומים נגדו.