ע 117/05

תקציר

הערעור מתייחס למקרה שבו הרשיע בית משפט צבאי את המשיב, קצין בכיר בצה"ל, במספר סעיפים של אונס ומעשה מגונה בחייל המשרת תחת פיקודו. בית משפט קמא זיכה את המשיב מחלק מהאישומים נגדו, מחמת ספק סביר, וגזר עליו שמונה חודשי מאסר בפועל, הורדה לדרגת טוראי ופיצוי למתלונן בסך 35,000 ₪. התביעה ערערה על גזר הדין לבית הדין הצבאי לערעורים, בטענה כי היה מקום להרשיע את המשיב בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וביקשה כי בית המשפט יטיל עליו עונש חמור. המשיב ערער על ההרשעה ועל חומרת העונש. בית המשפט הצבאי לערעורים קיבל את ערעור התביעה בחלקו, והרשיע את המשיב בעבירות של אונס ומעשה מגונה, כפי שיוחסו לו ברוב פרטי כתב האישום. בית המשפט זיכה את המשיב, מחמת ספק סביר, מפרטי האישומים הנוגעים למעשים שאירעו לאחר שחרורו של המתלונן משירות צבאי חובה. בית המשפט קבע כי עדותה של המתלוננת אמינה ומהימנה, וכי המעשים המגונים ומעשי האונס המיוחסים למשיב בוצעו ללא הסכמת המתלוננת. עם זאת, באשר למעשים שאירעו לאחר שחרורו של המתלונן, קבע בית המשפט כי קיים ספק סביר באשר למודעותו של המשיב לחוסר הסכמתו של המתלונן. בית המשפט קבע כי מודעותו של המשיב ליסוד חוסר ההסכמה בעבירת האונס נבחנת באופן סובייקטיבי. בית המשפט מצא כי המשיב היה מודע לחוסר הסכמתו של המתלונן לאורך כל התקופה בה שירת המתלונן תחת פיקודו, אך קיים ספק סביר האם במעשים שאירעו לאחר שחרורו של המתלונן, מודעותו של המשיב התרחקה מהמציאות. בית המשפט הרשיע את המשיב בעבירות האונס והמעשים המגונים המיוחסים לו, וזיכה אותו, מחמת הספק הסביר, מפרטי האישומים הנוגעים למעשים שלאחר השחרור. באשר לעונש, קיבל בית המשפט את בקשת התביעה להטיל קנס על המשיב והורה לו לשלם למתלונן פיצוי בסך 35,000 ₪. בית המשפט אף הורה על הורדתו של המשיב לדרגת טוראי, אך דחה את ביצוע גזר הדין בחודש ימים, על מנת לאפשר לצדדים לערער לרשות המוסמכת בצה"ל בעניין זכויותיו הפנסיוניות של המשיב. בנוסף, גזר בית המשפט על המשיב שמונה שנות מאסר בפועל, מתוכן שנתיים על תנאי, והורה לו להתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 29.10.06. בקשת המשיב למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה, אך ביצוע גזר הדין נדחה כדי לאפשר לו להגיש בקשה מנומקת לנשיא בית המשפט העליון או לסגנו.