תפ"ח 1192/08

תקציר

המקרה עוסק בזוג נשוי, רוזי פדידה והנאשם, שהתגרשו מטעמי נוחות כדי לאפשר לרוזי לקבל הטבות כאם חד הורית אך המשיכו לחיות יחד. למרות העליות והמורדות במערכת היחסים שלהם, הם נפרדו בסופו של דבר לאחר שרוזי הגישה בקשה לצו הרחקה נגד הנתבע. האירועים שהובילו לפשע התרחשו כאשר נודע לרוזי כי לנאשם יש בת זוג חדשה, מה שהכעיס אותו מאוד מכיוון שחשש שילדיו יוסתו נגדו. ביום האירוע נודע לנאשם כי רוזי הזמינה את ילדיהם לארוחת ערב כדי להכיר להם את בן זוגה החדש. זועם, הוא הלך לדירתה עם סכין ומצא אותה בחוץ מתכוננת לארוחת הערב. רוזי ביקשה ממנו לעזוב את המקום ואיימה להתקשר למשטרה, אך הנאשם התעקש לדבר איתה. בעוד רוזי ממשיכה לצעוק, איבד הנאשם את עשתונותיו, שלף סכין ודקר אותה מספר רב של פעמים ברגלה, בבטנה ובחלקים נוספים בגופה, תוך שהוא גורם למותה. עדי ראייה ושוטרים תיארו את הנאשם כערני ומגיב לאחר האירוע. הוא אף זכר פרטים ספציפיים מהאירוע במהלך השחזור ובהודעותיו במשטרה. הנאשם טען כי היה שיכור בשל צריכה מופרזת של מתדון וקלונזפם, דבר שפגע לכאורה ביכולתו לפתח את הכוונה הפלילית הנדרשת לרצח בכוונה תחילה. עם זאת, בית המשפט מצא את טענתו בלתי אמינה ואינה עולה בקנה אחד עם התנהגותו ועם עדויותיהם של אחרים. בית המשפט הגיע למסקנה כי לנאשם היה היסוד הנפשי הדרוש לרצח בכוונה תחילה. הוא החליט להרוג את רוזי, מוכן פיזית למעשה, ולא פעל מתוך התגרות. לפיכך המליץ בית המשפט להרשיעו ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין.