ת"א 12534-06-12

תקציר

התובעת, המפעילה חניון על קרקע בבעלות הנתבעים, הגישה נגדם תביעה בטענה להפרת הסכמים הנוגעים להפעלת החניון. הנתבעים הכחישו את הטענות והגישו תביעה שכנגד על סך 5 מיליון שקל, יחד עם תביעה נפרדת לפינוי התובע. בית משפט השלום הורה על פינוי התובע, אשר אושר על ידי ערכאות גבוהות יותר. לנוכח פינוי קרוב ונטל כספי משמעותי בהמשך התיק, ביקש התובע להפסיק את התביעה. בית המשפט נעתר לבקשת התובעת אך הורה לה לשלם לנתבעים את הוצאות המשפט, לרבות הוצאות משפט, בסך 75,000 ₪, כתנאי להפסקת התביעה. סכום זה התווסף לערבות בסך 350,000 ₪ שנדרשו להבטחת הוצאות הנתבעים אם התובע יבחר להגיש תביעה חדשה. בית המשפט שקל את התקדמות ההליך, את הצורך של הנתבעים להגן על עצמם ואת מניעי התובע להפסקת ההליך. עוד נקבע בפסק הדין כי כל תביעה חדשה תושהה עד לתשלום הוצאות הפעולה שהופסקה, ובכך הבטיחו את הגנת הנתבעים מפני הוצאות מיותרות. ההחלטה נועדה לאזן בין זכותו של התובע לחדול לבין זכותם של הנתבעים לקבל פיצוי על מאמצי ההגנה שלהם.