רע"פ 9211/03

תקציר

נגד המבקש הוגשו שני כתבי אישום נפרדים בגין עבירות רכוש בבתי משפט שונים. לאחר שהוסכם על הסדרי טיעון בשני המקרים, אוחדו ההליכים. עם זאת, בשל דפוסי התנהגותו של המבקש, לא ניתן היה לעמוד בתנאי הסדרי הטיעון, ובית המשפט לא היה מחויב להם. כתוצאה מכך הורשע המבקש ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בשני המקרים גם יחד. גזר דין זה אושר על ידי בית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. המבקש טען כי נפלו פגמים פרוצדורליים בטיפול בתיק, לרבות שילוב ההליכים והיעדר הבהרה לגבי עמדת בית המשפט ביחס להסדרי הטיעון, וכי העונש חמור מדי. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הבקשה בקובעו כי לא נגרם עיוות דין, וכי המקרה אינו מעורר שאלות עקרוניות או כלליות המצדיקות ערעור נוסף. בהחלטה הודגש כי רשות ערעור כמעט ולא ניתנת במקרים כאלה וכי העונש היה סביר בהתחשב בעברו של המבקש ובעונש המאסר על תנאי הקודם. המבקש חויב להתחיל לרצות את עונשו.