ת"א 75395-12-20

תקציר

בית המשפט החליט כי תביעת התובע לפיצוי על בסיס מעמד רישיון מכללא נמחקת, שכן טענה זו הועלתה ונדחתה בתביעת פינוי קודמת. קביעה זו משפיעה באופן משמעותי על זכאותו של התובע לפיצוי. עוד קבע השופט כי טענת ההתיישנות אינה תקפה, שכן בהליכי הפינוי והערעורים הקודמים לא ניתן היה לצפות באופן סביר כי התובע יגיש את תביעת הפיצויים מוקדם יותר. לפיכך, התביעה, משנת 2020, אינה חסומה בזמן. יתר על כן, משמעות הקביעה כי התובעים הם מסיגי גבול, לאחר פקיעת הסכם הרישיון שלהם, היא שהם אינם זכאים להחזר כלשהו בגין השקעות, כאמור בהסכם. עם זאת, השופט לא דחה את התביעה כולה אלא הורה להסיר את החלק הנוגע למעמד הרישיון המשתמע. לבסוף, פסק השופט בסוגיית ההוצאות, והורה למבקש לשלם למשיבים הוצאות בקשה בסך 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאת ההליך העיקרי. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים.