רע"א 8388/23

תקציר

בית המשפט בחן את בקשת רשות הערעור על החלטה פרוצדורלית והחליט לדחותה מבלי להידרש לתגובת המשיבים. על פי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, רשות ערעור ניתנת בדרך כלל רק במקרים חריגים שבהם המתנה לסיום התיק תגרום נזק בלתי הפיך. במקרה זה קבע בית המשפט כי לא התקיימו נסיבות חריגות כאלה. העניין התמקד במינויו של בשארה כ"מומחה מכריע", תפקיד המוסכם על הצדדים, כאשר קביעתו של המומחה תהיה הסופית בעניינים ספציפיים, ובכך תגביל את הצורך של בית המשפט בראיות נוספות, אלא אם נפלו פגמים או עוולות פרוצדורליות חמורות. המבקש לא הוכיח כי מינויו או החלטותיו של בשארה יובילו לנזק ממשי או בלתי הפיך. בית המשפט בחן גם האם בשארה פעל במסגרת סמכותו כ"דירקטור מיוחד", שמונה לנהל החלטות פיננסיות מסוימות בשל קשייה של החברה. על אף שהיו שאלות בדבר היקף סמכותו, בית המשפט לא מצא בהן די כדי להצדיק ערעור בשלב פרוצדורלי זה. בית המשפט הדגיש את הצורך בבהירות בהגדרת סמכותם של מינויים מסוג זה, אך ציין כי כל התנגדות הנוגעת לסמכותו או להתנהלותו של בשארה תוכל להידון ברמת בית המשפט קמא לאחר שהצדדים ייפרדו סופית. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, וצו עיכוב הביצוע הזמני בוטל, ללא צו הוצאות בשל היעדר תשובת המשיב.