הפ"ב 17065-07-13
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
המבקש ביקש לבטל את פסק הבוררות בנימוק שלא נכרת הסכם בוררות תקף, שכן התנגד לרעיון הבוררות והודיע על כך לבורר, הרב כלב. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה בשל השיהוי בהגשה, אך בית המשפט קבע כי אין מדובר בעילה תקפה משום שהמבקש טען כי אין הסכם בוררות, חריג לתקופת ההתיישנות. בית המשפט מצא כי טענת המבקש נעדרת שחר, שכן היה הסכם בוררות תקף שנחתם בין הצדדים, אשר הסמיך באופן ברור את הרב כלב הן כמגשר והן כבורר. טענת המבקש כי חתם על ההסכם בחוסר רצון, מתוך כבוד לרב ובשל אי נוחות, אינה סיבה מוצדקת לבטל את ההסכם. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן להימנע מחוזה חתום בעילה של אי נעימות או הסתייגות. יתר על כן, המבקש לא סיפק כל עילה משפטית לפסול את ההסכם. לפיכך, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחתה, בקשת המשיב לאישור פסק הבוררות התקבלה, והמבקש חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ומיום 17.7.14.
חקיקה מקושרת
הפ"ב 17065-07-13 משה עמאר נ' הרב דוד ברדוגו, מחוזי (17.7.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.