ה"פ 1416/04

תקציר

המבקשת, אורה שוורץ, ביקשה צו הצהרתי לביטול הסכם הלוואה, שטר משכון ושטר משכנתא שנחתמו בינה לבין בעלה המנוח, אברהם שוורץ, ומר כסף ישראל בע"מ (המשיב). בני הזוג נטלו הלוואה בסך 338,000 ₪ מהמשיבה, חברה חוץ בנקאית למתן הלוואות, והשתמשו בדירת המגורים שלהם כבטוחה. עם זאת, עד מהרה הם התקשו להחזיר את ההלוואה, מה שהוביל את המשיב לפתוח תיק הוצאה לפועל להשבת החוב. לאחר מותו של אברהם, המשיך המבקש בתביעה, בטענה כי המשיב ניצל את חולשתם הפיזית והנפשית, לא הסביר את תנאי ההלוואה והונה אותם בדבר סכנת הפינוי. בנוסף, היא טענה כי הריביות שנגבו אינן חוקיות וביקשה מבית המשפט לבטל את מסמכי ההלוואה או להתאים את הריביות. המשיב הכחיש טענות אלה וטען כי בני הזוג קיבלו הסברים וחתמו על המסמכים לאחר שקראו אותם והבינו. בית המשפט מצא כי טענותיה של המבקשת בדבר מרמה וקנוניה נגד המשיב אינן נתמכות וכי היא נתנה אמון עיוור בבעלה, וחתמה על המסמכים מבלי להבין אותם במלואם. עם זאת, בית המשפט קבע כי המשיב לא הסביר כראוי את סעיפי הוויתור, ולפיכך הם אינם תקפים. לפיכך, מימוש השעבודים על זכויות המבקש בדירה יכבד את ההגנות הקבועות בדיני הגנת הדייר וההוצאה לפועל. כמו כן, קבע בית המשפט כי יש לנכות את הפיצוי המוסכם, אם ייכלל בחוב. תביעת המבקש נדחתה, למעט הקביעה כי סעיפי הוויתור בטלים. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם המשפטיות.