ת"א 1034-11-13

תקציר

התובעת, שבעבר פרעה חוב משמעותי לבנק הנתבע, ביקשה לפתוח חשבון חדש אצל אותו מוסד. הבנק סירב, וסירוב זה זכה לערעור בבית המשפט. פסק הדין של השופט דחה את התביעה, ופסק לטובת הבנק. השופט ביסס את החלטתו על הוראות סעיף 2 לחוק הבנקאות, המאפשר לבנקים לסרב באופן סביר לתת שירות ללקוחות. הוא הסכים עם טענת הבנק כי מערכת היחסים הקודמת שלו עם התובעת, שכללה מחילת חובות מהותית והליכים משפטיים, הצדיקה את סירובו הנוכחי לפתוח חשבון חדש, במיוחד בהתחשב בהיעדר צורך ממשי או תועלת מעשית לתובע לנהל חשבון בבנק ספציפי זה. השופטת הכירה בזכותו של הבנק לסרב לשירות בהתבסס על ההיסטוריה של התובע בפגיעה באינטרסים שלו. סבירות החלטת הבנק נתמכה גם על ידי המפקח על הבנקים, שהנחיותיו קבעו כי סירוב כזה יכול להיחשב סביר. עוד ציינה השופטת כי הבנק פעל בהתאם לנהלים תקינים וכי אין די במניעי התובע כדי להצדיק אילוץ הבנק לפתוח חשבון. לפיכך, התביעה נדחתה ללא הוצאות, שכן הסירוב עצמו נחשב לעונש מספיק.