רע"פ 529/10

תקציר

מדובר במבקש שהואשם בבית משפט השלום בירושלים בהחזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, שהתגלתה ברכבו יחד עם שתי אלות. לאחר שהודה בעבירה, ביקש בית המשפט, מבלי להרשיעו, תסקיר מבחן כדי לקבוע אם יש צורך בהרשעה. מהדו"ח עולה כי המבקש טען לחוסר מודעות להימצאות הסכין ברכב, שהיה עטוף ואוחסן בדלת. שירות המבחן המליץ שלא להרשיע והציע במקום זאת עבודות שירות. בעקבות המלצה זו, הורה בית משפט השלום למבקש לבצע 180 שעות עבודות שירות בעזר מציון. בהסכמה הדדית חולטה הסכין. המדינה ערערה על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים, שהחליט להרשיע את המבקש אך הותיר את העונש על כנו, תוך הכרה בכך שהמבקש מבין את חומרת מעשיו. המבקש ביקש לערער על החלטה זו אך נדחה, שכן הערעור לא עורר שאלות משפטיות משמעותיות המצדיקות עיון חוזר. בית המשפט ציין כי הימנעות מהרשעה היא חריגה ובלתי מוצדקת כאן בשל חומרת החזקת הסכין, הימצאות אלות והשעה המאוחרת. לפיכך, הבקשה לערעור נוסף נדחתה.