ת"א 1035/03

תקציר

המבקשים ביקשו לבטל את פסק הבורר לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, בטענה כי הבורר חרג מסמכותו ופעל ללא סמכות חוקית. המחלוקת העיקרית נסובה סביב פסיקת פיצויים בגין אובדן דמי שכירות ממפעל שנאלץ להיסגר בשל תוכנית להרחבת כביש. המבקשים טענו כי הבורר שגה בפרשנות החוק וכי אין עילה משפטית לפיצוי שנפסק, ועל כן יש לבטל את פסק הבוררות. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת הבורר התבססה על הדין המהותי והפסיקה המכירים באופי הקנייני של הזכות לקבלת דמי שכירות. משכך, קבע בית המשפט כי הבורר לא חרג מסמכותו, ופסק הבוררות צריך לעמוד. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי צדדים אינם יכולים ליצור עילות ביטול חדשות בהסכמה וכי פסק הבורר, אשר התבסס על עקרונות משפטיים קיימים, אינו נוגד את תקנת הציבור. הבקשה לביטול פסק הבורר נדחתה, ופסק הבוררות עצמו אושר. בנוסף, חויבו המבקשים בהוצאות המשפט של המשיב ובשכר טרחת עורך דין.