עת"מ 577/02

תקציר

התיק סובב סביב שלושה עותרים שבבעלותם בתי אבות בכרמל ובחיפה. הם מבקשים לערער על הארנונה הכללית שגבתה עיריית חיפה עבור השנים 2000, 2001, 2002 ו-2003. העותרים טוענים כי חישובי העירייה מבוססים על קריטריונים שגויים, וכתוצאה מכך מסים מוגדלים. הם מבקשים לחשב את המסים על בסיס העקרונות שהותוו בצו הארנונה הכללית, המגדיר את התעריפים לאזורי מגורים. באופן ספציפי, הם רוצים את שיעור המס עבור דירות מתחת 75 מ"ר, החרגת שטחים משותפים מחישובים, ואת היישום של סיווג M/3-M/6 עבור אזורים מסוימים. העירייה, לעומת זאת, מצדיקה את חישוביה, שומרת על אופיים המסחרי של עסקי העותרים ומבקשת לחייבם בהתאם. השופט, לאחר ששקל את הטענות, פוסק לטובת העותרים באופן חלקי. השופט קובע כי יש לראות ביחידות הדיור הבודדות בבתי האבות "דירות" כהגדרתן בצו הארנונה, ולחשב את הארנונה בגין יחידות אלה בשיעור החל על דירות ששטחן מתחת ל-75 מ"ר בבניין מגורים רגיל. עם זאת, האזורים הנלווים באופן טבעי ליחידות אלה, כמו רחבות כניסה, חדרי מדרגות ומעליות, יהיו פטורים ממס. יתרת השטחים הבנויים של בתי האבות, למעט מבני עזר וגינות, יחויבו במס בשיעור החל על דירות מעל 100 מ"ר. מבני עזר, כהגדרתם בצו, כוללים מוסכים ביתיים, מחסנים ומרפסות, ושיעורי המס שלהם יחושבו בהתאם. אם מבנים או מתקנים כלשהם בתוך בתי האבות נופלים תחת סיווג M/3-M/6, על העותרים להמציא את המסמכים הדרושים לעירייה לצורך הערכה מחדש. עוד קובע השופט כי מדידת השטחים צריכה להיעשות מהקיר הפנימי לקיר הפנימי. לבסוף, העירייה נדרשת לתקן את הודעות המס לשנים הנ"ל בהתאם לפסק הדין. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.