ס"ע 1146-08-22

תקציר

בית הדין מצא כי בקשתו של התובע לשנות את יום חופשתו מיום ראשון לשבת, בשל קשר רומנטי, מהווה שינוי בתנאי העסקתו. בקשה זו נדחתה על ידי הנתבעים, שכן לא היה זה סביר שיעשו כן, נוכח הצורך שלהם בכוח אדם בשבתות. היעדרותו של התובע בשתי השבתות האחרונות של חודש מרץ היוותה התפטרות מעבודתו תוך נטישה, ועל כן נדחתה התביעה לפיטורים שלא כדין. בנוסף, קבע בית המשפט כי נאפיס, המסעדה בה עבד התובע, הייתה מעסיקתו המשותפת יחד עם קלינקליק, חברת כוח אדם. נמצא כי האחרון לא היה מעורב באופן ממשי בהעסקתו של התובע לאחר שהושם בנאפיס, שכן האחרון ניהל ושילם לו ישירות. גם תלושי השכר שקיבל התובע עוררו חשד, שכן הם הונפקו על ידי חברה אחרת, ונראה כי לנפיס לא היה אכפת מפער זה. בנוסף, התעריפים שנפיס שילם לקלינקליק לשעת עבודה היו מפוקפקים, בהתחשב בכך שהם היו קרובים לשכר המינימום. עובדה זו, יחד עם חוסר הפיקוח של נאפיס על פעולותיו של קלינקליק, הביאו את בית המשפט לקבוע כי ההסדר בין נאפיס לקלינקליק פיקטיבי ומנוגד לתקנת הציבור. עם זאת, הטענות נגד עיני, הבעלים של קלינקליק, נדחו, שכן התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי להראות שהוא מעסיק, למרות הבעיות בעדותו. התובע טען כי יש להטיל על עיני אחריות באמצעות הרמת מסך התאגיד, אך בית המשפט לא קיבל טענה זו. לסיכום, חויב נאפיס לשלם לתובע חובות מוסכמים בסך 16,310 ש"ח וכן סכום נוסף של 1,200 ₪ הפרשות לפנסיה ופיצויים. התביעה נגד קלינקליק נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאות המשפט שלו. בנוסף, חויב נאפיס להשתתף בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 4,400 ₪.