ע"ע 6398-06-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור שהגישה אישה נגד מעסיקה לשעבר, בנק דיסקונט, בעקבות מחלוקת על תנאי העסקתה לאחר חזרתה מחופשת לידה. בית הדין האזורי פסק בעבר לטובת הבנק, והורה לתובע, שהיה עורך דין במקצועו, לשלם לבנק הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל. התובעת ערערה על החלטת בית הדין המחוזי ובמקביל ביקשה עיכוב ביצוע, אך בקשתה נדחתה. הסוגיה המרכזית הייתה האם הבנק פיטר את התובעת שלא כדין, ולא כיבד את תנאי החוזה שלה, לצד תביעות נוספות לפיצויים לפי חוקי העבודה השונים. ערכאת הערעור קבעה כי התובעת לא הוכיחה די הצורך סיכויי הצלחה בערעורה, ואף לא הראתה כי ביצוע מיידי של פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר יגרום לה נזק בלתי הפיך. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הבנק עלול להיפגע כלכלית אם יעכב את החזר ההוצאות המשפטיות שנפסקו לו. משכך, קבע ערכאת הערעור כי אין לעכב את ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי, והתובע חויב לשאת בהוצאות המשפט של הערעור. עם זאת, בית המשפט לא שלל את האפשרות להתחשב במצבו הכלכלי של התובע בתום הדיון בערעור.