תלה"מ 35124-07-23

תקציר

פסק דין זה מפרט את חובותיו של אב לשלם מזונות על פי הדין העברי, תוך התחשבות בצרכי הקטינים, הזמן שהם מבלים עם כל אחד מההורים ויכולותיהם הכלכליות של ההורים. טענת האם כי על האב לשאת בחלק גדול יותר מהנטל בשל רצונותיהם וצרכיהם של הקטינים לא הייתה משכנעת. בית המשפט החליט כי האם יכולה להתפרנס אך לא עשתה מאמצים מספיקים לשם כך, וקבע את הכנסותיה בהתאם. בתוך כך נקבעה גם הכנסתו של האב, הנובעת מעבודתו ומתשלומי פשיטת הרגל. ההוצאות הסבירות לקטינים, לרבות שכר דירה, הוצאות חינוך והוצאות רפואיות, חושבו, בהתחשב בהפרשות מהמדינה, כגון קצבת ילדים וקצבת ילד נכה, שמקבלת האם. פסק הדין מחייב את האב לשלם 2,100 שקלים כמזונות לכל הקטינים יחד ועוד 1,500 שקלים, שניהם סכומים שישולמו מדי חודש. האם והאב יתחלקו בהוצאות החינוכיות והרפואיות בשיעור של 40% ו-60%, בהתאמה. קצבת הנכה תשמש בעיקר להוצאות הקטין, וכל יתרה שנותרה תנוכה מחובת מזונות האב. פסק דין זה תקף מיום ההכרזה, והחלטת התמיכה הזמנית עומדת בתוקפה עד אז. הוצאות אינן נגבות מהנתבע בשל ההצלחה החלקית של טענות התובע.