ת"א 1311/07

תקציר

התובע, המיוצג על ידי יורשיו של יוסף סלמאן, הגיש תביעה לפירעון שיק על סך 184,000 ₪ שהוציא הנתבע ונמשך מחשבונו בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ. השיק מתוארך ליום 10.6.2000 וההליכים המשפטיים בנוגע לביצועו החלו בדצמבר 2005. הנתבע טען כי השיק ניתן כבטוחה לפירעון הלוואות מהתובעת, אשר נפרעו במלואן. התובעת, לעומת זאת, טענה כי השיק ניתן כפירעון הלוואה באותו סכום. בית המשפט בחן את קבילות הראיות שהציגו הצדדים ומצא כי ראיות הנתבע, לרבות תצהיר ומסמכים תומכים, אמינות יותר. נמצא כי השיק אכן ניתן כבטוחה לפירעון מספר הלוואות, וכי החוב נפרע במלואו באמצעות מכירת רכבו של הנתבע. בנוסף, נקבע כי ההלוואות ניתנו על ידי התובע במסגרת עיסוקו כמלווה חוץ בנקאי, ולפיכך נופלות תחת חוק הסדרת ההלוואות החוץ בנקאיות. עם זאת, התובעת לא עמדה בדרישות החוק, לרבות היעדר חוזה הלוואה בכתב ואי מסירת מידע מפורט אודות ההלוואה. משכך, נדחתה תביעת התובעים, והם חויבו לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן לטובת הנתבע, והליכי ההוצאה לפועל הופסקו.