ת"א 39830-09-17

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה, שבמרכזו טענות ללשון הרע, האשימה התובעת מספר נתבעים, בהם המוזיקאי הבולט יואב אליאסי ופייסבוק, בקמפיין לשון הרע נגד עסק המזון שלה בעקבות התבטאויותיה האישיות על "פרשת אזריה" בפייסבוק. נטען כי אליאסי הסית לביקורות שליליות על עסקיו של התובע, ואילו פייסבוק הואשמה בכך שלא נקטה צעדים נגד שלל התגובות השליליות שקיבל התובע. בית המשפט בחן האם מעשיו של אליאסי והתבטאויותיהם של נתבעים 2 עד 10 מהווים לשון הרע ומובילים לפיצויים. נקבע כי למרות שאליאסי עודד ביקורת על עמדותיו של התובע, הפוסט שלו עצמו אינו עולה כדי לשון הרע. לפיכך נדחתה התביעה נגד אליאסי. לגבי נתבעים 2 עד 10 מצא בית המשפט כי דבריהם מהווים לשון הרע, שכן אין להם כל בסיס עובדתי, שכן איש מהם לא רכש מוצרים מהתובע. למרות טענותיהם לתום לב, הם נחשבו אחראים ללשון הרע משום שפרסמו ביודעין הצהרות כוזבות. הנתבעים חויבו לשלם סכומי פיצוי משתנים בהתאם לחומרת דבריהם ונסיבותיהם הפרטניות. התביעה נגד פייסבוק נדחתה בנימוק שאין די ראיות לכך שהתובע דיווח על התקיפה או על אופי לשון הרע, ומשום שאף אחת מהתגובות לא נחשבה לשון הרע בוטה על פי אמות המידה האובייקטיביות של בית המשפט. בסופו של דבר, רק נתבעים מסוימים חויבו לפצות את התובע, והטענות הרחבות יותר, כולל אלה נגד פייסבוק, לא החזיקו מעמד, בשל היעדר הוכחות ואופי התגובות אינן בלתי חוקיות מטבען.