ת"א 8256/06

תקציר

התובעות, אם ובתה, הגישו תביעת נזיקין נגד הרופאים הנתבעים בגין פגיעות שנגרמו לבת במהלך לידתה. האם עברה בדיקת אולטרסאונד פרטית שערכו הנאשמים במהלך הריונה עם תאומים. התובעים טענו כי הנתבעים התרשלו בביצוע האולטרסאונד, אשר לא זיהה מום ביד שמאל של התובעת מס' 1, שנולדה ללא שלוש אצבעות ועם אצבע חריגה. לטענתם, אלמלא התרשלו הנתבעים, היו מודיעים להם על המום וניתנת להם האפשרות להפסיק את ההיריון. הנאשמים הכחישו את הטענות וטענו כי בדיקתם נערכה כראוי ובהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת. בית המשפט מינה מומחה אשר תמך בעמדת הנתבעים כי אין חובה לבצע בדיקת אצבע במסגרת בדיקת אולטרסאונד סטנדרטית, וכי הבדיקה שנערכה לא הראתה רכות במי השפיר. עוד הבהיר המומחה כי בדיקת האצבעות היא חובה רק אם קיימים ממצאים חריגים או סיכון ידוע למומים באצבעות. מאחר שאלה לא חלה במקרה זה, לא ניתן היה לראות ברופאים הנתבעים רשלנים בכך שלא בדקו את האצבעות. באשר לטענת התובעים כי הוטעו להאמין כי יקבלו את הבדיקה המקיפה ביותר הקיימת, קבע בית המשפט כי חולים אינם יכולים לצפות באופן סביר לקבל בדיקה של כל האיברים האפשריים. בדיקה כזו תהיה גוזלת זמן רב מדי ולא מעשית. בית המשפט דחה גם את הטענה כי יש לקיים בדיקה פרטית ברמה גבוהה יותר, והדגיש כי יתרונה של הרפואה הפרטית טמון בבחירת הרופא ולא בהיקף הבדיקה. עוד נמצא כי התובעים קיבלו מידע מספק על מגבלות הבדיקה ועל כך שספירת האצבעות לא נכללה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי החובה למסור למטופל מידע מפורט על הטיפול בו מוטלת בראש ובראשונה על הרופא המטפל ולא על הרופא המבצע בדיקה ספציפית. במקרה זה, הרופאים הנתבעים הודיעו לתובעים על מגבלות הבדיקה, ולא הובאו ראיות לכך שרופאים אחרים בדקו אצבעות באופן שגרתי במסגרת סקירת מערכת. לבסוף, בית המשפט לא מצא קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת של הנתבעים לבין נזקי התובעים, שכן התובעים לא פנו לייעוץ או בדיקות נוספות לאחר קבלת דו"ח האולטרסאונד, בו צוין במפורש כי האצבעות לא נבדקו. לפיכך נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לפצות את הנתבעים בגין שכר טרחת חוות דעת מומחה ושכר טרחת עורך דין.