ת"א 71108-12-20

תקציר

במקרה זה, התובעת תבעה מהנתבעת פיצויים בגין רשלנות, בטענה לקיומו של מפגע דרך שגרם לפציעתה. בית המשפט בחן האם קיימת הפרת חובת זהירות וקשר סיבתי בין המפגע הנטען לבין נזקו של התובע. התובעת נדרשה להוכיח קיומו של "מפגע ממשי" שהיווה סיכון וגרם לפציעתה, אך לא עשתה כן. חסרו ראיות קריטיות, כגון צילומים ברורים או עדויות של עדים כמו מאבטח או בעלה של התובעת. הנאשמים טענו לנזק ראייתי עקב איחור בדיווח על האירוע, שפגע ביכולתם להתגונן. למרות שהכיר בפציעתו של התובע, בית המשפט לא הצליח למצוא ראיות קונקרטיות לביסוס אחריות מצד הנתבע. הראיות שהוצגו לא הוכיחו די הצורך את הטענה, והביאו לדחייתה. למרות שהוצע נזק משמעותי, בית המשפט היה מחויב להיעדר ראיות מבוססות. לא נפסקו הוצאות למי מהצדדים, תוך הכרה בנכות התובע ובהיעדר ראיות מספיקות. לתובע זכות ערעור תוך 45 יום.