בג"צ 10309/06

תקציר

שתי עתירות מערערות על התוואי המתוקן של גדר הביטחון סביב אלפי מנשה בשומרון, שנקבע בצו צבאי משנת 2006. עתירה אחת, שהוגשה על ידי המועצה המקומית אלפי מנשה, מבקשת לתקן עוד יותר את התוואי, ואילו השנייה, שהוגשה על ידי כפרים פלסטיניים הסמוכים לגדר, מבקשת להרחיק אותו מאדמותיהם. המשיבים הם המפקד הצבאי וממשלת ישראל. הרקע כולל גדר משנת 2003 שתחמה את אלפי מנשה וחמישה כפרים פלסטיניים, שפגעה קשות בחיי היומיום של הפלסטינים. פסק דין משנת 2005 הורה למשיבים לשקול מחדש את התוואי. בעקבות זאת בחנה מערכת הביטחון חלופות שונות ובחרה בחלופה א', שמשאירה שלושה כפרים מחוץ למובלעת. המועצה המקומית מעדיפה את חלופה ב', שתכלול את כל חמשת הכפרים במובלעת. הכפרים הפלסטינים טוענים כי חלופה א' היא פוגענית ביותר, שכן היא מותירה שני כפרים בצד הישראלי ומנתקת את גישתם לאדמות. עם זאת, בית המשפט מוצא כי בחירתו של המפקד הצבאי בחלופה א' מאזנת כראוי בין צורכי הביטחון, זכויות המתנחלים וזכויות התושבים הפלסטינים. היא מצמצמת את הפגיעה בפלסטינים בהשוואה לתוואי הקודם, והתועלת הביטחונית עולה על הפגיעה. בית המשפט דוחה את שתי העתירות, ומקבל את טענת המשיבים כי חלופה א' עונה במידה מספקת על יעדים ביטחוניים והיא ישימה יותר מחלופה ב'. סגני הנשיא ריבלין ופרוקצ'יה מסכימים עם פסק הדין.