ע"ח 30580-10-10

תקציר

הערעור מתייחס להחלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים לאשר את פסילת רישיון הנהיגה של המערער עד לסיום משפטו באשמת גרימת מוות ברשלנות ושיבוש הליכי משפט. האירוע המדובר התרחש ביום 25.12.08, כאשר רכבה של המערערת פגע בהולכת רגל וגרם למותה. ההליכים המשפטיים הממושכים כללו מספר ערעורים על פסילת רישיונו של המערער. ההחלטה הראשונית לפסול את המערער התקבלה ביום 10.5.2009 על ידי בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, וערעורים לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו. לאחר מכן ביקש המערער עיון חוזר בהחלטה, אשר נדחתה על ידי בית משפט השלום לתעבורה, מה שהוביל לערעור הנוכחי. טענות המערער לעיון חוזר התמקדו באורך ההליך, שעלה על שנה וחצי, ובכרסום הנטען בתשתית הראייתית להחלטה המקורית. באשר להתמשכות ההליכים, קבע בית המשפט כי התוצאה הקטלנית והסכנה הנשקפת מהמערערת למשתמשי הדרך גוברות על אורך ההליך. יתר על כן, מאחר ששמיעת הראיות והסיכומים נקבעה למספר שבועות לאחר מכן, לא הייתה הצדקה לשנות את ההחלטה. אשר לשחיקת התשתית הראייתית, מצא בית המשפט כי אין בעדויות עדי התביעה משום שינוי מהותי בחומר הראיות המצדיק היפוך של ההחלטה הקודמת. המערער טען כי עדויות של עדי ראייה לתאונה מוכיחות כי היא הייתה בלתי נמנעת. עם זאת, בית המשפט קבע כי עדויות אלה, במיוחד בהתחשב בהודעותיו של המערער עצמו במשטרה, אינן מהוות כרסום מספיק כדי להפוך את ההחלטה המקורית, מה גם שהמערער טרם העיד בעצמו ולא הציג עדות מומחה. בסיכומו של דבר, דחה בית המשפט את הערעור, תוך שהוא מותיר על כנו את פסילת רישיון הנהיגה של המערער עד תום משפטו, בנימוק של היעדר עילה המצדיקה שינוי במצב הקיים. החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים והייתה אמורה להימסר להם על ידי המזכירות.