בש"פ 2650/23

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על ההחלטה לעצור את המערער, המואשם בעבירות מין חמורות, עד תום משפטו. על בית המשפט להחליט אם לקיים את המעצר או להחליפו בצורת מעצר חלופית. המערער זכאי לחזקת החפות, ומעצרו צריך להיות מוצא אחרון. כתב האישום, הנתמך בראיות לכאורה, מייחס למערער עבירות מין חמורות בשתי נשים. בהתחשב באופי האישומים, חזקה על המערער מסוכן. עם זאת, ניתן לשקול חלופת מעצר, כגון פיקוח אלקטרוני, אם היא מפחיתה במידה מספקת את הסיכון לבריחה, לביצוע עבירות נוספות או לשיבוש ההליך המשפטי. הכרעת הדין מכירה בחומרת האישומים ובצורך לעצור את המערער, בעיקר בשל הסיכון שיימלט מהארץ, בהיותו נתין זר. עם זאת, בית המשפט סבור כי חלופת מעצר, בדמות מעצר בית בפיקוח אלקטרוני ואנושי הרחק ממקום מגורי הקורבנות, היא ראויה וישימה במקרה זה. החלטה זו מוצדקת למרות הסבל הנפשי שהיא עלולה לגרום לקורבנות. תנאי המעצר החלופיים מגבילים לחלוטין וכוללים מעצר בית מלא, פיקוח אלקטרוני ואנושי מתמיד, הגבלות תנועה וביטחונות כספיים. הממונים על המערערת נדרשים לחתום על הסכם התחייבות, והמערער נדרש למסור את מסמכי הנסיעה שלו. בית המשפט מדגיש כי התנגדות הקורבנות לשחרורו של המערער אינה עילה מספקת להצדקת המשך מעצרו, במיוחד כאשר אין בהן כדי להצביע על כך ששחרורו ישפיע על עדותם. בסופו של דבר, הערר מתקבל, והמערער מועבר למעצר חלופי, בכפוף לתנאים שפורטו.