ע"א 146/87

תקציר

בית הדין הכיר בתאונת העבודה בה נפגע התובע ובביטוח האחריות של הנתבעת. השאלה היחידה הייתה גובה הפיצוי לו זכאי התובע. התובע לא הצליח להוכיח כי התאונה גרמה לכישלון עבודות העבודה שלו ולתוכניתו להפוך לקבלן עצמאי, ולכן לא נפסק לו כל פיצוי כספי בגין תביעות אלה. בגין נזק לא ממוני נפסקו לתובע 7.5% מהסכום המרבי הקבוע בחוק. כמו כן נפסקו לתובע 5,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות בעבר, 27,938 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים ו-500 ₪ בגין הוצאות. מסכומים אלה בוצעו ניכויים בגין דמי פגיעה שכבר קיבל התובע, וסכום הוקפא עד לבירור זכויותיו של התובע במוסד לביטוח לאומי. הסכומים הסופיים ישולמו על ידי הנתבע, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ. טענות התובעת לסיוע לצד ג' נדחו כבלתי מוכחות. השופטת קבעה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה במרבית הפיצויים המבוקשים, במיוחד בכל הנוגע לתביעותיו להפסדי השתכרות, והיעדר קבלות בגין הוצאות נסיעה. פסק הדין הזכיר גם את נכותו הקלה יחסית של התובע, את חזרתו המהירה לעבודה ואת אופיו הבלתי יציב של עברו התעסוקתי. בסך הכל נפסק לתובע סכום צנוע כפיצוי בגין נזקיו.