בש"א 4839/24

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בבש"א 4839/24** החלטה זו עוסקת בבקשה להעברת מקום דיון, על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בעניינו של קטין. המבקשת, המתגוררת בהרצליה, מבקשת להעביר את הדיון בתביעת המשיב לקביעת הסדרי ראיה מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו. נימוקיה העיקריים לבקשה נוגעים לחשש מפני המשיב, בעקבות דיווח על הטרדות, אלימות ואיומים, המתבטאים בחקירה משטרתית וצו הרחקה. המבקשת טוענת כי בשל האמור, קשה לה להגיע לירושלים, והדבר מקשה עליה בטיפול בקטין. **עקרונות משפטיים מרכזיים שעולים מההחלטה:** 1. **סמכות בית המשפט העליון לדון בבקשות להעברת דיון:** סעיף 78 לחוק בתי המשפט מקנה לבית המשפט העליון סמכות לדון בבקשות להעברת דיון. עם זאת, ההחלטה מדגישה את עקרון הזהירות השיפוטית במקרים כאלה, ובפרט את העובדה שבית המשפט הדן בבקשה אינו הערכאה הדיונית. 2. **התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית:** ככלל, בית המשפט העליון ייטה שלא להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים. ההחלטה מצביעה על כך שבית המשפט המחוזי (או במקרה זה, בית המשפט לענייני משפחה) הוא הגורם המוסמך לדון בבקשת העברת דיון, שכן הוא מכיר את פרטי התיק ואת נסיבות הצדדים. 3. **חובת קבלת עמדת המותב הדן בהליך:** סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט, כמו גם פסיקות קודמות של בית המשפט העליון (כפי שמצוין בהחלטה), קובעים כי אין לדון בבקשת העברת דיון מבלי לקבל את עמדת המותב הדן בהליך. ההחלטה מופנית, בין היתר, לעובדה כי הדיון בתיק כבר החל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (עריכת תסקיר עו"ס), ולכן אין זה ראוי שבית המשפט העליון יפסוק בעניין מבלי לשמוע את עמדת השופט/ת המקורית. 4. **סמכות הערכאה הדיונית להעברת דיון:** ההחלטה מפנה לתקנות 6(א) ו-8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. תקנות אלו מעניקות במפורש לבית המשפט לענייני משפחה סמכות להורות על העברת הדיון בתובענה, ובפרט כאשר התובענה עוסקת בעניינו של קטין. בכך, ההחלטה מחזקת את עמדתו של המשיב, כי המבקשת צריכה לפנות בבקשתה לערכאה הדיונית. 5. **שיקולי תום לב ושיהוי:** המשיב העלה טענות בדבר חוסר תום לב ושיהוי מצד המבקשת. לטענתו, המבקשת ניצלה את הבקשה להכפשתו, וכי התנהלותה בעבר (התייצבות לפגישת מהו"ת בירושלים ללא התנגדות) מעלה סימני שאלה לגבי אמיתות טענותיה. אף שבית המשפט העליון לא נכנס לעובי הקורה בעניין זה, הוא רומז כי שיקולים אלו רלוונטיים וישקלו בערכאה הדיונית. **חידושים או דגשים משפטיים:** * **הדגשת סדר הדיון:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של שמירה על סדר הדיון השיפוטי. כאשר הליך משפטי כבר החל בערכאה מסוימת, יש להעדיף כי כל הבקשות הנוגעות לסדרי הדין, כולל העברת מקום דיון, יובאו בפני אותה ערכאה. * **הכרה בפגיעות ובחששות:** אף שההחלטה דוחה את הבקשה לעיון בית המשפט העליון, היא אינה מזלזלת בטענות המבקשת בדבר חששותיה הביטחוניים. היא מפנה אותה לערכאה הדיונית, תוך רמיזה שהחששות הללו יישקלו בכובד ראש. * **ייעול הליכים:** הפניית המבקשת לערכאה הדיונית נועדה גם לייעל את ההליכים. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מכיר את התיק מקרוב, ובכך עשוי לחסוך זמן ומשאבים לצדדים ולמערכת המשפט. **לסיכום:** החלטת בית המשפט העליון במקרה זה מבטאת גישה שמרנית ומבוססת על עקרונות סדר דין מקובלים. היא מדגישה את סמכותה של הערכאה הדיונית לדון בבקשות להעברת דיון, את הצורך בקבלת עמדתה של הערכאה הדיונית, ומעודדת את הצדדים לפנות לערכאה שבה ההליך כבר מתנהל. ההחלטה מותירה פתוחה את הדרך בפני המבקשת להעלות את טענותיה מחדש בפני בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, תוך שהיא רומזת כי החששות הביטחוניים שהעלתה עשויים להילקח בחשבון.