ס"ע 6879-11-10

תקציר

התובעת, גב' עדנה חדד, עבדה במשרד רואי חשבון "חדד, כרמי ושות'", בבעלותם של מר יצחק חדד ומר שמואל כרמי, בין השנים 2001-2010. המשרד הפסיק את פעילותו עקב סכסוך בין השותפים, מה שהוביל את גב' חדד להגיש נגדם תביעה לפיצויי פיטורים, הלנת פיצויי פיטורים ופיצויים בגין אי הפרשה לפנסיה. מר יצחק חדד הסכים לשלם 60% מהסכומים הנתבעים, והתביעה נגדו נדחתה. הנתבע הנותר, מר שמואל כרמי, טען כי גב' חדד המשיכה לעבוד אצל מר חדאד וכי אין לו כל חובה לשלם לה פיצויי פיטורים. בית המשפט העדיף את גרסתו של מר כרמי לאירועים, וקבע כי טענת התובע הייתה ניסיון להוציא ממנו כספים, בשיתוף פעולה עם מר חדד. לדברי בית הדין, הוסכם כי העובדים ימשיכו לעבוד ומר חדאד התחייב לשלם את פיצויי הפיטורים שלהם. התובעת לא הצליחה להוכיח את אמיתות מכתבים מסוימים הקשורים למקרה, ועדותה לא הייתה אמינה. באשר לתביעה לפיצויי פיטורים, קבע בית הדין כי פירוק החברה אינו מהווה פיטורים והמשך עבודתה של גב' חדד באותו מקום עבודה ללא הפסקה מעיד על החלפת מעסיקים בלבד. לפיכך, היא לא הייתה זכאית לפיצויי פיטורים ממר כרמי. עם זאת, בית המשפט קיבל את התביעה לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה והורה למר כרמי לשלם לגב' חדד 3,046 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.8.2010. התובע חויב לשלם לנתבע 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. השופטת סיכמה את תביעת התובעת לפיצויי פיטורים וקיבלה את התביעה לפיצויי פנסיה נגד מר כרמי, תוך שהיא מאפשרת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.