עת"מ 219/08

תקציר

בעל נכס בחיפה, ישראל, ערער על החלטת ועדת הערר לארנונה של עיריית חיפה לדחות את התנגדותם לארנונה. הנכס, הממוקם ברחוב יפו 51 ונרשם ברישומי העירייה כנכס מספר 1062710, הושחת עד כדי חוסר שימוש. הבעלים טענו כי הם זכאים לפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] בשל אי זמינותו של הנכס. בעוד שוועדת הערר הכירה בכך שהנכס ניזוק ולא אוכלס, היא דחתה את הערר, מה שהוביל את הבעלים להגיש תביעה. בית המשפט פסק לטובת הבעלים וקבע כי ועדת הערר שגתה בכך שהשתמשה במבחן הכדאיות הכלכלית לקביעת שימושיות הנכס שכן הוא נעדר קריטריון ברור. במקום זאת, יש להחיל את המבחן האובייקטיבי, הבוחן האם ניתן להשתמש במבנה. בנוסף, בית המשפט הדגיש כי לבעלים אין חובה לשפץ את הנכס וכי הטלת דרישה כזו כמוה כמס בלתי מורשה. פסק הדין ביטל את החלטת ועדת הערר והעניק לבעלים פטור לפי סעיף 330, המורה לעירייה לשלם לבעלים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.