ת"א 9753/04

תקציר

התיק נסוב סביב דרישת הבנק התובע להחזר מכלל, הנתבעת, בגין שכר ששולם לשניים מעובדיו שהיו מעורבים בתאונות דרכים ולא יכלו לעבוד. הבנק הפעיל את החוק לתיקון דיני נזיקין אזרחיים (גמלת נזקי גוף) כדי לתמוך בתביעתו למלוא עלות השכר בזמן היעדרות העובדים. עם זאת, כלל טענה כי יש להחיל במקרה זה את חוק הביטוח הלאומי, המאפשר למעסיקים מאושרים לשלם דמי ביטוח מופחתים בתמורה לכיסוי שכר עובדיהם בעת היעדרות בשל פגיעה. בית הדין היה צריך לקבוע איזה דין חל על זכותו של המעביד להחזר והאם הנתבע חייב לשלם את מלוא עלות השכר או רק את דמי הפגיעה. השופט קבע כי חוק הביטוח הלאומי, כחוק מיוחד, גובר על ההוראות הכלליות של חוק הקצבאות. על פי חוק הביטוח הלאומי, רק מעסיקים המחויבים על פי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה לשלם שכר בשל פציעה יכולים להיחשב כזכאים לדמי ביטוח מופחתים. מאחר שזכותו של הבנק להחזר נובעת ממעמדו כמעסיק מאושר הזכאי לדמי ביטוח מופחתים, חלות הוראות חוק הביטוח הלאומי. כמו כן, החוק מגביל את ההחזר לדמי הפגיעה ואינו כולל את כל עלות השכר. מאחר שהבנק ביסס את תביעתו על חוק ההטבות, דחה אותה השופט והסכים עם פרשנותה של כלל. השופט דחה גם את ההודעה לצדדים השלישיים והורה לתובע לפצות את הנתבע בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.