ת"ט 59919-01-21

תקציר

פסק הדין מתאר דחיית תביעה שהגיש משכיר נגד שוכר בגין הפרת חוזה שכירות. השוכר טען כי החוזה סוכל בשל נסיבות שאינן בשליטתו, תוך הפעלת סעיף 18 לחוק התרופות. בית המשפט מסכים כי מגפת הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה שיבשו באופן יסודי את יכולתו של השוכר להשתמש בנכס המושכר לייעודו כמקום לאירועים ומסיבות. יתר על כן, ידוע כי השוכר לא יכול היה לצפות או למנוע באופן סביר את התרחשות המגפה. לפיכך, בית המשפט קובע כי החוזה סוכל, ומשחרר את השוכר מחובתו לשלם דמי שכירות. עם זאת, הדייר עדיין אחראי לפינוי מאוחר של המקום. תביעת המשכיר לפיצוי בגין עיכוב זה מתקבלת בחלקה, שכן מוסכם כי הפינוי חרג מהמועד המוסכם. השוכר מחויב לשלם למשכיר 50,000 ₪ כפי שנקבע בחוזה. בנוסף, שני הצדדים אחראים להוצאות המשפטיות שלהם, וכל התביעות או הנזקים הנותרים המבוקשים על ידי בעל הבית נדחים עקב מיצוי סכום התביעה או חוסר ראיות.