רע"א 6567/97

תקציר

פסק הדין בערעור מתמקד בערעור על השיטה של בזק לחייב לקוחות עבור משך שיחות טלפון, שנטען כי היא מטעה ונצלנית בשל החיוב הקבוע שלה עבור יחידות זמן לא מלאות. בית המשפט המחוזי אישר בעבר את התביעה הייצוגית בעילה של הטעיית צרכנים וניצול מצוקתם על פי חוקי הגנת הצרכן. למרות שהתקנות, שנחקקו על ידי שר התקשורת והתקבלו על ידי בזק, נראו לאחדים מפוקפקות בנוגע להוגנות ולשקיפות, בית המשפט מצא אותן חוקיות ומקובלות הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית. המשיב לא הצליח להוכיח כי שיטת החישוב הייתה בלתי סבירה או סטתה מהמקובל, ובכך ערער את טענתו בדבר ניצול ומרמה. בנוסף, בית המשפט לא מצא בסיס מספיק לטענת אי גילוי נגד בזק, שכן שיטת החיוב הייתה סטנדרטית ומתועדת היטב מאז שנת 1996. ערכאת הערעור קבעה, אפוא, כי אין עילה מוצדקת להמשיך בתובענה הייצוגית והדגישה את הצורך בבחינה מדוקדקת טרם אישור תביעות מסוג זה בשל השלכות כלכליות חמורות פוטנציאליות על הנתבעים. משכך, בוטלה ההחלטה הראשונית, נדחתה התביעה הייצוגית נגד בזק, והמשיבה חויבה בהוצאות המשפט של המערערת.