ת"א 24786-06-21

תקציר

פסק הדין מקבל חלקית את טענת התובעת כי הנתבע חייב לה דמי שכירות בגין המגרש שבבעלותם המשותפת. השופט מתאר תחילה את הדינים הרלוונטיים ואת ההיסטוריה של הנכס, ומסביר כי שני הצדדים הם הבעלים של מגרש 509 בעקבות תוכנית איחוד וחלוקה. לאחר מכן מתייחסת השופטת לטענות הנתבעת בדבר מהות חלקה של התובעת במגרש ולהשלכות של אי רישום התוכנית, ובסופו של דבר דוחה אותן. נקבע כי על הנתבע לשלם לתובע את דמי השימוש הראויים, המחושבים על בסיס עילת התביעה להתעשרות ולא הסגת גבול. השופטת קובעת את דמי השכירות על 14.5 ₪ למ"ר, ומקבלת את חוות הדעת של התובעת. התביעה מוגבלת לשבע השנים שקדמו להגשת התביעה בשל התיישנות. בנוסף, הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 100,000 ₪. השופטת מסכמת בהדגשת מורכבות התיק והתנהלות הצדדים.