ה"פ 476/03

תקציר

ישיבת ליובאוויטש המרכזית בלוד פיטרה את המשיב, שכיהן כעומד בראשה במשך 24 שנים, לכאורה בשל ביצועים לקויים שנבעו מתפקידו במקביל בישיבה אחרת, וכן התנהלות כספית לקויה. המשיב חלק על הטענות ופנה לבית הדין הרבני של חב"ד בבקשה למתן צו מניעה נגד פיטוריו. לאחר שנחתם שטר בוררות, פסק בית הדין הרבני האזורי לטובת המשיב, והביא את הישיבה לפנות לבית הדין הרבני הגדול. בית המשפט העליון אישר את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר, וגרם לישיבה להגיש בקשה לביטול בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בטענה כי יש לבטל את פסק הבוררות בשל פגמים פרוצדורליים. בית המשפט הסכים וקבע כי בית הדין הגדול לא נתן לישיבה הזדמנות נאותה להגיב על המסמכים שהוגשו ולהציג את טענותיה, ובכך שלל ממנה את הזכות להליך הוגן. יתר על כן, בית המשפט הגדול חרג מסמכותו בכך שלא קיים דיון כנדרש בתקנות ונעדר הנמקה בפסק דינו. בנוסף, היא הטילה סנקציות בלתי הולמות. בית המשפט המחוזי פסק לטובת הישיבה, וביטל את פסק הבוררות בשל אי סדרים פרוצדורליים אלה, שגרמו לעיוות דין. המשיב חויב לשלם לישיבה 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.