רע"א 57196-09-14

תקציר

המבקש, שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, ערער על החלטת בית משפט השלום בקריות בעניין הצגת ראיות הסותרות את קביעת הביטוח הלאומי לנכותו. בית המשפט קיבל חלקית את בקשתו בתחומים אורתופדיים ופסיכיאטריים, אך דחה אותה בשל בעיות נוירולוגיות ואף אוזן גרון. המבקש טען כי קיים פער בלתי מוסבר בין קביעות הנכות של ועדות שונות של הביטוח הלאומי, ודחייתו של בית משפט קמא את בקשתו בתחום הנוירולוגי והאף-אוזן-גרון פגעה בו. הביטוח הלאומי טען כי החלטת בית המשפט קמא הייתה מוצדקת. השופט, שהפעיל את סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, ראה בבקשה ערעור שניתן ונתן פסק דין. השופטת קבעה כי המבקש יכול להציג ראיות הסותרות את החלטת הביטוח הלאומי בתחום הנוירולוגי בשל הפערים הבלתי מוסברים בין קביעות הוועדות, אשפוזיו החוזרים ונשנים של המבקש בשל דלקות בסינוסים ואי מתן מענה הולם לוועדות הרפואיות לעררים. עם זאת, השופטת לא התירה למבקש להציג ראיות בתחום אף אוזן גרון, שכן הוועדות בחנו ביסודיות את טענות המבקש בעניין זה. משכך, התקבל הערעור באופן חלקי, ובית המשפט קמא התבקש למנות מומחה נוירולוגי. הביטוח הלאומי חויב לשאת בהוצאות המבקש, ופסק הדין ניתן לצדדים.